טרמינל 1 מול טרמינל 3: התוכנית שעשויה לשנות את נתב״ג

נמל התעופה בן גוריון עשוי לעבור את אחד השינויים הגדולים בתולדותיו: תוכנית שמקודמת ברשות החברות הממשלתיות מבקשת להעביר את ההפעלה השוטפת של טרמינל 1 וטרמינל 3 לידי חברות פרטיות שונות – במטרה ליצור תחרות על איכות השירות לנוסעים.

אם המהלך ייצא לפועל, רשות שדות התעופה לא תיעלם, אך התפקיד שלה ישתנה משמעותית. התשתיות, הקרקעות והנכסים יישארו בידי גוף ממשלתי, בעוד שחלק ניכר מהניהול היומיומי של הטרמינלים עשוי לעבור לזכיינים.

מדובר בשלב מוקדם של תוכנית שנבחנת ומקודמת – ולא בהחלטה סופית שכבר אושרה. אלא שעבור מיליוני הנוסעים שעוברים בנתב"ג מדי שנה, המשמעות האפשרית גדולה: טרמינל 1 וטרמינל 3 עשויים להיות מופעלים בידי שתי חברות שונות, שכל אחת מהן תידרש להתחרות על יעילות, זמני המתנה וחוויית הנוסע.

מה בדיוק מתכננים לשנות בנתב"ג?

כיום רשות שדות התעופה מחזיקה בתשתיות וגם אחראית להפעלת שדות התעופה. על פי התוכנית שמקדמת רשות החברות הממשלתיות, שני התחומים יופרדו.

הגוף הציבורי ימשיך להחזיק בתשתיות הלאומיות ובמקרקעין, אך הפעלת הטרמינלים והשירותים השוטפים תימסר לזכיינים פרטיים. חברה אחת עשויה להפעיל את טרמינל 1, וחברה אחרת את טרמינל 3.

המטרה המוצהרת היא להכניס תחרות למקום שבו פועל כיום מפעיל מרכזי אחד. התקווה היא ששתי חברות שונות ינסו להציג שירות מהיר ויעיל יותר, לשפר את הטיפול בנוסעים ולצמצם תקלות ועומסים.

האירועים שהאיצו את התוכנית

על פי דיווח ב-TheMarker, התוכנית החלה להתגבש לפני כשנה, אך קיבלה דחיפה לאחר השבתת נתב"ג ב-20 באוגוסט 2026. במהלך האירוע נעצרו תהליכי הצ'ק-אין והבידוק הביטחוני, טיסות התעכבו או בוטלו והפעילות בנמל נפגעה בצורה משמעותית.

לפי ההערכות שפורסמו, הנזק למשק באותו אירוע הגיע לכ-25 עד 30 מיליון שקל. לכך הצטרפו בחודשים האחרונים תלונות על זמני המתנה ממושכים למזוודות ועל תורים חריגים בעמדות הבידוק.

האירועים הללו חידדו את הדיון בשאלה האם המבנה הנוכחי של רשות שדות התעופה מאפשר מספיק גמישות, יעילות ויכולת תגובה בתקופות עומס או משבר.

איך המהלך עשוי להשפיע על הנוסעים?

מבחינת הנוסע, השינוי המורגש ביותר עשוי להיות ברמת השירות. אם הזכיינים יידרשו לעמוד במדדים ברורים של זמני המתנה, טיפול בכבודה, ניקיון ושביעות רצון, התחרות עשויה להוביל לשיפור.

גם הפעילות המסחרית בטרמינלים צפויה לקבל משקל משמעותי. חנויות, מסעדות, טרקלינים ושירותים בתשלום הם מקור הכנסה חשוב, וחברות פרטיות עשויות לנסות להרחיב אותם.

עם זאת, הפעלה פרטית אינה מבטיחה אוטומטית שירות טוב או זול יותר. החברות שיזכו במכרז ירצו להרוויח, ולכן המדינה תידרש לקבוע מראש כללי פיקוח, מדדי שירות ומגבלות ברורות – כדי שהתחרות לא תבוא על חשבון הנוסעים.

לא בטוח שתהיה תחרות אמיתית

הפעלת טרמינל בינלאומי היא משימה מורכבת שדורשת ניסיון, כוח אדם רב, יכולת כלכלית ותיאום עם גופי הביטחון. מספר החברות שמסוגלות להתמודד במכרז כזה אינו גדול, ולכן אחת השאלות המרכזיות היא האם אכן תיווצר תחרות משמעותית.

בנוסף, פיצול ההפעלה בין שני זכיינים יחייב חלוקת אחריות ברורה. תקלות, שינויים תפעוליים ומעברים בין הטרמינלים עלולים ליצור מחלוקות אם לא יוגדר מראש מי אחראי לכל שלב בחוויית הנוסע.

לצד זאת עולה גם שאלת הפיקוח. אם נתב"ג יופעל בידי כמה גופים, יהיה צורך בגורם רגולטורי חזק שיוכל לפקח עליהם, לבדוק את איכות השירות ולהטיל סנקציות במקרה הצורך.

ומה יקרה לרמון, לחיפה ולמעברי הגבול?

נתב"ג הוא מנוע ההכנסות המרכזי של רשות שדות התעופה. הכסף שמתקבל מפעילות תעופתית ומסחרית בנמל מסייע כיום גם במימון שדות התעופה רמון וחיפה ומעברי הגבול היבשתיים עם מצרים וירדן.

אם חלק מההכנסות יעברו למפעילים פרטיים, המדינה תידרש לקבוע כיצד ימשיכו להתממן מתקנים שאינם בהכרח רווחיים. זהו אחד הנושאים הרגישים בתוכנית, מפני שהשינוי בנתב"ג עלול להשפיע גם על מערך התעופה והגבולות כולו.

האם נתב"ג באמת בדרך להפרטה?

התוכנית כוללת גם שינוי במבנה של רשות שדות התעופה. אחת האפשרויות שנבחנות היא החלפת התאגיד הסטטוטורי הקיים בחברה ממשלתית שתחזיק בתשתיות, בעוד שההפעלה השוטפת תועבר בהדרגה לזכיינים.

יישום מהלך כזה אינו צפוי להיות מהיר. הוא ידרוש החלטות ממשלה, חקיקה או שינויי רגולציה, מכרזים מורכבים, הסדרת יחסי העבודה והקמת מנגנון פיקוח. גם עלויות המעבר עשויות להגיע לעשרות מיליוני שקלים.

לכן, הנוסעים לא צפויים לראות מחר בבוקר לוגו של חברה פרטית בכניסה לטרמינל. אבל עצם קידום התוכנית מסמן שינוי בתפיסה: המדינה בוחנת האם להפריד בין הבעלות על נתב"ג לבין מי שמפעיל אותו בפועל.

המודל כבר קיים בעולם

נמלי תעופה בעולם פועלים במודלים שונים. יש נמלים שמנוהלים בידי רשויות ציבוריות, אחרים הופרטו, ובחלקם התשתיות נשארו בבעלות ציבורית בעוד שהטרמינלים מופעלים בנפרד.

בנמל התעופה JFK בניו יורק, לדוגמה, גוף ציבורי אחראי על התשתיות הכלליות, בעוד שחלק מהטרמינלים מופעלים בידי גופים וחברות שונות. מנגד, במדינות אחרות הפרטת נמלי תעופה עוררה ביקורת סביב מחירים, פיקוח ורמת השירות.

השאלה המרכזית בישראל לא תהיה רק מי יפעיל את טרמינל 1 ואת טרמינל 3, אלא אילו תנאים יוצבו בפניו. ללא פיקוח ומדדי שירות ברורים, החלפת מפעיל לא בהכרח תפתור את הבעיות הקיימות.

מתי השינוי צפוי לקרות?

בשלב זה לא פורסם תאריך ליישום התוכנית, והיא עדיין נמצאת בתהליכי בחינה וקידום. גם אם תאושר, צפוי לחלוף זמן רב עד להשלמת המכרזים והעברת הפעילות.

עד אז, טרמינל 1 וטרמינל 3 ממשיכים לפעול במסגרת המבנה הקיים. מומלץ לנוסעים לבדוק לפני ההגעה מאיזה טרמינל יוצאת הטיסה, משום שחברות מסוימות מפעילות טיסות משני הטרמינלים בהתאם ליעד וללוח הפעילות.

אם המהלך יבשיל, ההבדל בין שני הטרמינלים כבר לא יסתכם בסוג הטיסה או בחברת התעופה. כל אחד מהם עשוי להיות מופעל כיחידה נפרדת – עם הנהלה אחרת, שירות אחר ותחרות ישירה על חוויית הנוסע.

✈️ לצוד את הטיסה המשתלמת ביותר בצייד הטיסות

🔗 להצטרפות לקבוצות הווטסאפ של צייד הטיסות