בשנת 1999 הבחין מהנדס אמריקאי במבצע תמים על מוצרי מזון. כמה חישובים מהירים הובילו אותו לרכוש יותר מ 12 אלף גביעי פודינג, לגייס מתנדבים למשימת גזירת הברקודים ולצבור 1.25 מיליון מיילים לטיסות. החברה נדהמה, אך נאלצה לעמוד בהבטחה.
המבצע שכמעט כולם התעלמו ממנו
במאי 1999 יצא דייוויד פיליפס, מהנדס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, לקניות שגרתיות בסופרמרקט. על אחד ממוצרי Healthy Choice הוא הבחין במבצע: לקוחות שישלחו לחברה עשרה ברקודים ממוצריה יקבלו 500 מיילים למועדוני הנוסע המתמיד של חברות התעופה.
אלא שבאותיות הקטנות הסתתר פרט שהפך את המבצע למעניין הרבה יותר. מי שישלח את הברקודים עד סוף חודש מאי יקבל כמות כפולה – 1,000 מיילים עבור כל עשרה מוצרים.
רוב הלקוחות כנראה ראו בכך בונוס נחמד לקנייה הבאה. פיליפס, לעומת זאת, פתח בחישובים.
האוצר חיכה במדף הפודינג
פיליפס החל לבדוק כמה עולה כל אחד מהמוצרים שהשתתפו במבצע. הארוחות המוכנות היו יקרות יחסית, וגם קופסאות המרק לא סיפקו את התמורה שחיפש.
ואז הוא מצא בחנות מוזלת גביעי פודינג שוקולד של Healthy Choice במחיר של 25 סנט בלבד. לכל גביע היה ברקוד נפרד, ולכן רכישה של עשרה גביעים, בעלות כוללת של 2.5 דולר, הייתה שווה 1,000 מיילים.
במילים אחרות, פיליפס יכול היה לקנות כל מייל במחיר של רבע סנט בלבד – מחיר נמוך באופן קיצוני ביחס לשווי שניתן היה להפיק ממנו באמצעות הזמנת טיסות.
בשלב הזה הוא הבין שלא מדובר בעוד קופון בסופרמרקט, אלא בהזדמנות יוצאת דופן.
הוא עבר מחנות לחנות ורוקן את המדפים
במשך מספר שבועות עבר פיליפס בין סניפי רשת Grocery Outlet באזור סקרמנטו ורכש את מלאי הפודינג שמצא. כאשר הגביעים בחנויות אזלו, הוא ביקש מאחד המנהלים להזמין עבורו עשרות ארגזים נוספים.
הקופאים לא ממש הבינו מדוע אדם אחד זקוק לכמות כזאת של פודינג. לפי אחד הדיווחים, פיליפס הסביר שהוא נערך לבאג 2000, התשובה המשעשעת רק חיזקה את הכינוי שניתן לו בהמשך: "איש הפודינג".
בסך הכול הוא רכש כ 12,150 גביעים ומוצרים נוספים, בעלות של 3,140 דולר. לפי חישוביו, כמות המיילים שיקבל הייתה יכולה להיות שווה טיסות בסכום גבוה בהרבה מההשקעה.
הבעיה: יותר מ 12 אלף ברקודים ומעט מאוד זמן
אחרי הרכישה הגדולה נותרה משימה מורכבת: להסיר אלפי ברקודים מהאריזות ולשלוח אותם לפני תום תקופת הבונוס.
פיליפס ובני משפחתו החלו בעבודה, אך במהרה הבינו שלא יצליחו לסיים אותה לבדם. ככל שסוף חודש מאי התקרב, האפשרות לקבל כמות כפולה של מיילים עמדה בסכנה.
הפתרון שמצא היה יעיל לשני הצדדים. הוא תרם חלק גדול מגביעי הפודינג לארגון "צבא הישע" ולגופי סיוע נוספים. המתנדבים הסירו עבורו את הברקודים, והמזון עצמו הועבר לנזקקים.
התרומה גם העניקה לו הטבת מס שהוערכה בכ 800 דולר, וכך צמצמה עוד יותר את העלות האמיתית של המהלך.
החברה נאלצה להעניק לו 1.25 מיליון מיילים
כאשר הכמות העצומה של הברקודים נשלחה לחברת המזון, פיליפס לא היה בטוח שהחברה אכן תכבד את המבצע. הוא שמר תיעוד של הקניות ושל המשלוח, למקרה שיצטרך להוכיח שעמד בכללים.
בסופו של דבר קיבלה החברה את דרישתו והוא זכה ב 1,253,000 מיילים לטיסות.
חלק מהמיילים הועברו לחשבונותיו ביונייטד, דלתא ונורת'ווסט, אך יותר ממיליון מהם הופקדו במועדון AAdvantage של אמריקן איירליינס. הסכום העניק לו באותה תקופה מעמד Gold לכל החיים בחברה.
אוניברסיטת קליפורניה דיווחה אז שכמות המיילים הספיקה לכ 50 טיסות הלוך ושוב בתוך ארצות הברית, ל 31 נסיעות לאירופה או ל 21 נסיעות לאוסטרליה. פיליפס עצמו העריך ששווי הטיסות האפשרי הגיע לעד 150 אלף דולר.
מה חברות התעופה למדו מאיש הפודינג?
פיליפס לא פרץ למערכת ולא הפר את תנאי המבצע. הוא פשוט קרא את האותיות הקטנות, זיהה את המוצר הזול ביותר ועשה את החשבון שאף אחד ממנסחי המבצע כנראה לא עשה עד הסוף.
הסיפור הפך אותו לדמות מוכרת בקרב חובבי מועדוני הנוסע המתמיד ואף זכה לסיקור בכלי תקשורת גדולים בארצות הברית ובעולם.
יותר מ 25 שנה לאחר מכן, "איש הפודינג" עדיין נחשב לאחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לניצול חוקי ומתוחכם של מבצע שיווקי. חברות רבות מקפידות כיום לקבוע מגבלות רכישה ומימוש ברורות יותר, אבל במקרה של פיליפס, החברה ניסחה את הכללים והוא פשוט שיחק לפיהם טוב יותר מכולם.
להצטרפות לקבוצות צייד הטיסות ולקבלת דילים ועדכונים לחץ כאן
המידע נלקח מרחבי הרשת וממקורות גלויים, ועשוי לכלול שינויים או אי-דיוקים.
צייד הטיסות
הפרטים המרכזיים אומתו מול הדיווחים המקוריים של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס ושל מגזין TIME.